מן המפורסמות היא שהפולמוס שנתעורר בראשית המאה הי"ח במרחבי העולם היהודי סביב הרב נחמיה חייא חיון ניטש על האשמתו של חיון באמונה השבתאית . אבל השב ומעיין במקורות הפולמוס ייווכח לדעת שכותרת השבתאות מתאימה בדוחק ואין בה הסבר לעמדת בעלי הריב . האשמה ישירה של חיון באמונה במשיחיותו של שבתי צבי כמעט אינה מצויה בתעודות הרבות של מתנגדיו הרבים , וקשה לראות במה תיתלה האשמה כזאת — שבתי צבי אינו נזכר ואינו נרמז בכתבי חיון , ואף כל נושא ביאת המשיח נראה שלא היה במרכז התעניינותו ואינו כלול בספרו העיקרי שעליו נסבה המחלוקת , הוא ספר עוז לאלהים . גם האשמת חיון באידיאולוגיה השבתאית של 'מצווה הבאה בעברה' איננה מעיקר הפולמוס ( כפי שאי אפשר לראות כעיקר את הרמזים הבלתי מוכחים הנוגעים להנהגתו האישית של חיון . ( זו האשמה נדירה ובאה רק כתוספת נופך , ואין בה ממש . אדרבה , בצדק הצביע חיון על ההתקפה הקשה שהתקיף אמונה זו בספרו דברי נחמיה , והדיאלקטיקה הפרדוקסלית שבדבריו אינה חורגת מן המקובל בכתבי בני דורו . פה ושם נשמעה גם טענה בדבר קשריו של חיון עם חוגים שבתאיים שונים והשפעתם ההדדית , אבל לפי דברי חיון הוא נפגש עם הש...
אל הספר