חידת המרת דתו של המשיח היא הציר שהמחשבה השבתאית סובבת עליו . ואכן , לא נמנעו החוקרים מלעסוק בהסברים השבתאיים להמרה . ' המחקר העלה שהשבתאים הסבירו את ההמרה בעזרת המכניזם הדיאלקטי של הקבלה . כך ראו לעתים בהמרה ירידה לתחום הרע , תחום קליפות , כדי לגאול את ניצוצות הקדושה שנותרו שם \ ולעתים ראו בה את ההפך מזה , כלומר ביטוי לעלייה ולשינוי מנהג העולם ודרך קריאת התורה בתחילת תור הגאולה . אבל האם זו היתה גם השקפתו של שבתי צבי עצמו ? במאמרי זה ינותחו לראשונה בפרטות דברים שכתב המשיח המומר בעצמו , ובהם הביע בבהירות את עמדתו על המרת דתו . עמדתו זו , כפי שיתברר להלן , קשורה קשר אמיץ לאמונתו הדתית ולתודעתו העצמית והמשיחית של שבתי צבי , וניתוח דבריו יש בו כדי לתרום גם למחקר סוגיות אלה , שאין ערוך לחשיבותן , הואיל ולאישיותו הדתית של שבתי צבי היתה השפעה חשובה ביותר על תולדות דת ישראל . דבריו של שבתי צבי בתעודה שאעסוק בה כאן יכולים להבהיר יותר את דבריו במקומות אחרים , שכבר עסקו בהם החוקרים , ולסייע להערכה מחודשת של אישיותו . כך יובהר שבעמדתו של שבתי צבי עצמו כלפי המרת דתו דחה בתוקף את הסבריו הטכניים קבלי...
אל הספר