תוקפו של בית־דין

בדברים ( יז , י-יא ) נאמר : 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך , מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך . על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך — תעשה . לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל . ' כתובים אלה משמשים יסוד להצהרתו של הרמב"ם בספרו משנה תורה , בראש הלכות ממרים , כי 'בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל ... וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן' ( פ"א ה"א . ( הענקת סמכות מרבית זו לחכמי ישראל הובעה בצורה נמרצת גם על ידי הרמב"ן , בפירושו לתורה ( דברים יז , יא ) ובהשגותיו לספר המצוות ( ירושלים תשכ"ה , עמ' . ( 13 וכך כותב הרמב"ן : 'וחתך לנו הכתוב ( כלומר , גזר עלינו הקב"ה , ( שנשמע לבית דין הגדול ... בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה ... כי על הדעת שלהם הוא נותן להם את התורה . ' כלומר , הפרשנות האקסקלוסיבית , הבלעדית , לדברי התורה בתחום החוק והמשפט נמסרה לגדולי ישראל . פרשנותם היא המחייבת כל אדם מישראל ותקפה כדברי תורה ממש . שניהם , הרמב"ם והרמב"ן כאחד , מודים שבכל מה שנוגע לאינטרפ...  אל הספר
מוסד ביאליק