תורתם של בית שמאי ובית הלל והמחלוקות שלהם בהלכה ובאגדה משקפות מפנה בהתפתחותה של התורה שבעל פה בסוף ימי הבית השני . מפנה זה בתולדות ההלכה התבטא בכמה וכמה עניינים . אולם ברצוני להעיר רק על שניים מהם . א . בתקופה זו , בתקופת שמאי והלל הוקמו והתפתחו בתי מדרש גדולים לתורה , אשר החלו למלא תפקיד מרכזי בחיים התרבותיים של האומה , במקום בתי כנסת . ב . באותם הימים מופיעה המחלוקת , חילוקי הדעות בין החכמים , כחלק לגיטימי , כחלק טבעי , של התורה שבעל פה . וזה בניגוד לאופיה הכמעט מונוליטי של ההלכה בימי בית שני , שקדמו לתקופה נפרט את הדברים . המסורת התלמודית מעמידה את הלל הזקן בשורה אחת עם עזרא הסופר . במסכת סוכה ( כ ע"א ) אמר ריש לקיש ( אמורא ארץ ישראלי שחי במאה השלישית : ( 'שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל , עלה עזרא מבבל ויסדה , חזרה ונשתכחה , עלה הלל הבבלי ויסדה . ' כלומר , כשם שעזרא הסופר , שעלה מפרס לארץ ישראל בשנת 457 לפני הספירה , לימד את שבי הגולה חוק ומשפט , דאג להפצת התורה בעם והניח את יסודותיה לדורות הבאים , כך עשה גם הלל , שעלה מבבל בסוף המאה הראשונה שלפני הספירה . הוא חידש את לימוד * נדפס בספר...
אל הספר