משורר , ככל יצור חי , הוא מערכת פתוחה 1 מחליף דברים עם סביבתו . הוא קולט חומרים ( מזון ) ורשמים . ענייננו , כמובן , ברשמים . שני ערוצים לקליטתם ( ערוצי קלט : ( קליטה ישירה באמצעות החושים , ועקיפה באמצעות מידע . הדיאגרמה שלפנינו מציגה את השלבים של הפיכת הקלט מן העולם החיצון להתרשמות בתודעת הקורא : ( על החלק התחתון של הדיאגרמה , המתייחס למגמות הספרותיות , ראו להלן ( . בתחילה נדון בשני ערוצי הקלט , במידה שיש הבדל ביניהם , כאקדמה לשאלה , כיצד הרשמים מן העולם החיצון משתקפים ביצירה . דיוננו יתרכז בהשתקפות המידע , וזה יוליך אותנו להשתקפות המדע בשירה , בעיקר בשירה העברית החדשה . הדיון ייסב ברובו על שירה לירית , השירה השכיחה ביותר בימינו . שיר לירי הוא לרוב שיר קצר יחסית , המבטא את רגשותיו ומחשבותיו של המשורר , במישרין או בעקיפין — דהיינו שיר מנקודת מבט אישית . אך אין זה אומר כי מרכזו הוא אישיותו של המשורר . המהפכה הקופרניקאית העתיקה את המרכז מן הארץ לשמש , אך ברור שהמתבונן נשאר על פני הארץ , והוא היחיד שמסוגל לדווח על התבוננותו . עניין זה של מקום האישיות , היחס בין חוץ לפנים , הפרספקטיבה של הה...
אל הספר