בפרק זה טען יוספוס כי מקור העלילות נגד היהודים הוא במצרים וכי סיבת הדבר היתה נעוצה בעיקר במישור הדתי , ללמדך שהיא נבעה מצרות המוחין של המצרים ביחס לתפישת האלוהות ומקנאתם באמונה המונותאיסטית היהודית . הוא ניסה להוקיע את 'המצריות' של התופעה , כדי לא ליצור מכנה משותף של שנאה בין סופרים מצרים לבין סופרי יוון ורומא . זו עמדה אפולוגטית מובהקת , שנועדה להמעיט את מתח הניגודים בץ העולם היהודי לעולם היווני והרומי . יוספוס גם לא מנה סיבות אחרות לשנאת ישראל ובעיקר לא את תופעת הגיור , שהיתה אופיינית לעידן ההלניסטי-רומי , כנראה מחשש פן יפגע בנקודה רגישה לרומאים . סוגייה זו תידון עוד בהמשך . . 223 בעלילות נגדנו התחילו המצרים - על השימוש במונח 'עלילות' , ipXaacfnmCa ) ראה לעיל בפירוש לפסקה א , ; 2 השווה עוד להלן א , ; 279 ב , . 238 , 143 , 32 , 5 אין ספק כי כוונת יוספוס היתה , כאמור , בראש וראשונה לעלילות שחוברו על ירי הסופר המצרי מאנתון . הוא מיקד את השנאה כמישור הדתי הצרוף ובעם המצרי מתוך כוונה לקעקע את עלילות מאנתון ואפיון , שהיוו את התשתית העיקרית לספרות השטנה האנטי-יהודית בעולם היווני והרומי . לה...
אל הספר