ה. הסיבה השנייה לסתירות בין ההיסטוריונים היוונים: היעדר קנאה לאמת והעדפת סגנון נמלץ ותהילת פרסום

. 23 מאחר שלא נמצא שום ביסוס מתועד אשר יכול ... להזם את דוברי השקר , נוצרו סתירות הדדיות וכוי - הדברים אמורים כמסקנה לרעיון שהובע ופותח לעיל בפסקאות א , . 20- 15 . 24 להוטים להפגין את עוצמת כתיבתם - בפתח חיבורו 'קדמוניות היהודים' ציין יוספוס באופן דומה כי היו כאלה שפנו לכתיבה היסטורית "הואיל והם שואפים להראות את כוחם בשדה הלשון ורודפים אחר הכבוד , הבא עקב כך' ( קדמי , א , . ( 2 לשון אחר : הכתיבה ההיסטורית היתה , לדידו , מכשיר ספרותי להאדרת שמם של סופרים שונים , אשר "לא קנאו לעניין האמת" ההיסטורית לאשורה ; השווה עוד להלן א , . 27 חשוב להדגיש כי בימי יוספוס משלה ברומא בכיפה אופנת הכתיבה השנונה , שהיתה מיוסדת על חיקוי הסגנון האתונאי הקלסי ושהיתה אמונה על כללי הרטוריקה . גם סגנון 'הנאום האסייני' המקובל באסיה הקטנה ( ומכאן שמו , ( שהיה ססגוני ונמלץ ועמוס קישוטים ותכסיסים רטוריים , השפיע מאוד על נואמי רומא ובהם קיקרו ( ראה שפיגל תשנ"ג , עמ' 132 ואילך . ( יתר על , p הנטייה לכתיבה מונוגרפית , שאף היא היתה ממאפייני התקופה , הניבה נם לדעת המשכילים דאז יצירות ספרותיות אומנותיות יותר מאשר היסטוריו...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי