ספר שני

א כאור היום התאספו המצביאים , והם השתוממו על שלא שלח כורש אדם אחר להגיד להם מה עליהם לעשות ואף הוא עצמו לא הופיע . הם החליטו אפוא לארוז כל מה שברשותם ולהמשיך להתקדם כשהם חמושים עד שיפגשו את כורש . כשעמדו לעקור ממקומם , והשמש כבר יצאה על הארץ , בא פרוקליס , מושלה של טיבתראניה , ' מיוצאי חלציו של דאמארטוס הלאקוני , וגלוס , בנו של טאמוס , והודיעו שכורש מת ושאריאייאוס נמלט אל מקום החניה , שממנו יצא אתמול , יחד עם שאר הלעוזות , והוא מודיע להם שימתין להם בזה היום , אם יש בדעתם לבוא אליו , אך למחרת יחזור לאיוניה שממנה בא . כששמעו זאת המצביאים הצטערו צער רב , וכמוהם שאר היוונים כשנודע להם הדבר . וקליארכוס פתח ואמר : 'הלוואי והיה כורש חי ! אך הואיל ומת אמרו לאריאייאוס שאנחנו ניצחנו את המלך , ועיניכם רואות שאין איש מתייצב בפנינו , ואילו לא באתם היינו הולכים על המלך . ואנו מבטיחים לאריאייאוס , שאם יבוא לכאן נושיב אותו על כיסא המלוכה , כי המנצחים בקרב להם גם השלטון / לאחר שאמר זאת הפטיר את השליחים מלפניו , ועמהם שלח גם את כיריסופוס הלאקוני ואת מינון התיסאלי ; כי מינון עצמו רצה ללכת , שכן היה ידידו...  אל הספר
מוסד ביאליק