כל המבקש לדבר על תרבות מן הראוי שיגדיר את ריבוי המשמעויות של המושג הזה בהתאם לכוונותיו . למיטב הבנתי פירוש המושג הוא שלמות הנפש , שאינה מושגת ישירות מתוך עצמה כפי שמושגים העומק הרוחני הנובע מהדת , הטוהר המוסרי או היצירתיות הראשונית , אלא באופן עקיף דרך היצירות הרוחניות של המין האנושי , שהן תוצרי ההיסטוריה שלו . המדע לסוגיו , מגוון סגנונות חיים , האמנות , המדינה , המקצוע והכרת העולם , המשמשים כולם כנתיב שדרכו שבה הרוח הסובייקטיבית אל עצמה בדמות מושלמת ונעלה יותר . מכאן שכל התנהלות שאנו מכנים בשם תרבות קשורה למושגים של מטרה ואמצעי , אך היא מפוצלת לכיוונים חלקיים לאין שיעור . החיים מורכבים מפעולות ומתוצרים שרק במידה מועטה מאוד חולקים , או נדמים כחולקים , כיוון משותף . הנטייה הנובעת מכך להתנהל במקטעים ומתוך מטרה לא מוגדרת מתמצה בעובדה ששורת האמצעים המיועדים להשגת מטרותינו , ה "טכנולוגיה" במשמעותו הרחבה ביותר של המושג , מתארכת ומתרחבת באורח בלתי פוסק . אולם אותו מרחב חסר גבולות של מגוון האמצעים והמטרות יוצר תופעה בעלת השפעה אינסופית , כאשר מקצת האיברים בשורת האמצעים נהפכים בתודעתנו לתכליות...
אל הספר