קאנט יכול היה להציג את השאלה היסודית של הפילוסופיה שלו - כיצד ייתכן הטבע , ולהשיב עליה רק משום שבעיניו הטבע לא היה אלא הייצוג של הטבע . אין פירוש הדבר שהואיל ו"העולם הוא הייצוג שלי" נוכל לדבר גם על הטבע כפי שהוא משתקף בתודעתנו . לאמיתו של דבר , מה שאנו מכנים בשם טבע הוא האופן הייחודי שבו האינטלקט שלנו מארגן את רשמי החושים , מסדר ומעצב אותם . הרשמים הנתונים הללו של צבעים , טעמים , צלילים , טמפרטורות , התנגדויות וריחות , החולפים בתודעתנו ברצף מקרי במהלך החוויה הסובייקטיבית , עדיין אינם בבחינת "טבע . " הם נהפכים לטבע רק באמצעות פעילות רוחנית המקשרת אותם לאובייקטים ולשורות אובייקטים , למהויות ולתכונות ולהקשרים סיבתיים . לדעתו של קאנט , האופן שבו האלמנטים נתונים בעולם באורח בלתי אמצעי אינו יוצר ביניהם תלות הדדית המסוגלת לבדה לעשותם מובנים במסגרת אחדות הכפופה לחוקי הטבע . להפך , התלות ההדדית של אותם קרעי עולם , הצצים ועולים מדי פעם ללא עקביות או חוקיות , היא המשנה והופכת אותם לטבע . תמונת העולם הקאנטיאנית צומחת אפוא מתוך משחק ניגודים מוזר : רשמי החושים שלנו הם סובייקטיביים לגמרי בעיניו , בהי...
אל הספר