א אפתח את ספרי בסרוויוס גאלבא , שעה שהיה ק ונסול בשנית , ובךזוגו היה טיטוס ויניוס . 1 שהרי סופרים רבים סיפרו את דברי הזמן הראשון , דברי שמונה מאות ועשרים שנה למן ייסוד העיר , וכל עוד רשמו לזיכרון את קורות העם הרומאי היתה כתיבתם בצחות הלשון ובחירות הלב כאחד . לאחר שנערכה מלחמת אקטיום 3 ושימת כל השלטון כולו ביד אדם אחד צורך השלום היתה , פסקו אותם גדולי הרוח . עם זאת נפגמה האמת בפנים רבות : תחילה בשל בורות בעסקי המדינה , שנעשו זרים לבריות , אחרי כן בגלל יצר חנופה מזה , או בגלל שנאה לשליטים מזה ; וכך הסיחו אלה ואלה את דעתם מן הדורות הבאים , הללו מאיבה והללו מהתרפסות . אולם , אם נוחים הפריות למאוס בחלקות סופרים , הרי אוזניהם קשובות לדברי בלע וקנאה . כי החנופה —חרפת עוון עבדות כרוכה בה ; לרשעותמראית כוזבת כפני חירות . אני עצמי לא הכרתי את גאלבא , ולא את אותו ולא את ויטליוס בשל חסד או בשל עוול שעשו לי . לא אכחד כי מיד אספאסיאנוס באה לי ראשית מעלתי , כי טיטוס הגדילה ודומיטיאנוס הוסיף עליה עוד . אולם נוצרי אמת סתם זמנים ושנים האמורים להלן נחשבים למניין האירופי המקובל ( לסהנ"' , ( אלא אם כן יפור...
אל הספר