בדיון ההיסטורי על מנהיגותו של בנא בוחן ט'ואהירי שני צירים מרכזיים בהתנהלות האחים המוסלמים עם הפוליטיקה המצרית בשנות השלושים והארבעים של המאה ה : 20 היחסים עם חצר המלוכה והיחסים עם מפלגת הוופד , שני שחקנים פוליטיים שט'ואהירי מכתיר בלא עכבות ככופרים לכל דבר השולטים מכוח חוקה חילונית ; ומכאן שמי שמקיים עמם מגע הוא בגדר שותף לדבר עבירה . לגבי חצר המלוכה , מציין המחבר , כי "האחים" תחת בנא הפגינו נאיביות ביחסיהם עם המלך פארוק והגדירוהו בפרסומיהם הרשמיים כ"דמות מופתית" וכ"מגן הקוראן . " הם ראו בו את אבן הפינה של סדר אסלאמי , תמכו בו בתביעתו לכס הח'ליפות , ודחקו בו לפעול לחיזוק צביונה הדתי של המדינה המצרית על אף העובדה שנהג בפריצות ומתירנות בחייו האישיים שנודעו ברבים . "האחים" אף האדירו את שמו של פארוק בזמן מלחמת פלסטין ב , 1948 למרות שהיה מעורב בשחיתות וקבלת כספים במסגרת עסקת "הנשק הפגום" שסופק לצבא המצרי מידי הבריטים , ונטען כי היה גורם עיקרי לתבוסה . בהתנהלותו זו הפך בנא את "האחים" ל"חיילים בשירות מלך כופר . " קולות המחאה שהשמיעו חלקם נגד הקו הפייסני והמתחנף כלפי חצר המלוכה הושתקו על ידי ...
אל הספר