עיקרו של מאמר זה הוא דיון באקטיביזם הנשי בתנועה האסלאמית בישראל . על אף נסיבותיה הייחודיות של פעילות התנועה ושל פעילות הנשים במסגרתה , ראוי למקם אותה בפרספקטיבה רחבה יותר . אין להתעלם מן העובדה שאקטיביזם זה לא צמח בחלל ריק וניכרות בו השפעות של המסגרות האסלאמיות הוותיקות יותר , בעיקר של אגפי הנשים בתנועות האם , קרי האחים המוסלמים במצרים ובירדן . 44 הדיון המשווה מחייב לטעמי מחקר רחב יותר , אך אחדד בהקשר זה מספר היבטים . בתנועה האסלאמית בישראל , בדומה לאחים המוסלמים במצרים ובירדן , שותפות הנשים לעשייה הקהילתית , לבינוי מערכת מוסדות אסלאמיים ולהפצת המסר הדתי . אולם , מעורבותן הפוליטית מוגבלת למרחב המוניציפלי ולתחומים מוגדרים המשרתים את המגזר הנשי . לעומת זאת , בקרב "האחים" במצרים ובירדן משולבות נשים בתפקידים רשמיים בזירה הפוליטית , הן המוניציפלית והן הארצית , אם כי לא באופן גורף ותחת סייגים , בהם עטיית כיסוי ראש ( רוג ' אב ) ושאר הליכות הצניעות . אולם , שילוב זה לא סייע לאותן נשים לבסס את מעמדן כשותפות שוות , ופעילותן בתפקידי מפתח בשורות ההנהגה נותרה מוגבלת . אי נגישותן של נשות התנועה האסל...
אל הספר