במסגרת השאיפה לתקן את פני החברה ברוח ערכי האסלאם שקדה בעשור האחרון התנועה האסלאמית על שני פלגיה , הדרומי והצפוני , על הקמת מסגרות ייחודיות לנשים שיענו על צורכיהן , יטפחו את השכלתן , יעצבו את אופיין ואת הליכותיהן המוסריות ויהוו מענה לאלטרנטיבות האחרות הקיימות בזירה הערבית בישראל . למעשה מאז הקמתה של התנועה בשנת 1983 נשים נטלו חלק בפעילותה , בעיקר בתחומי הדעוה בקרב מגזר הנשים , אם כי בהיקף מצומצם . עם זאת , מאז שנת 2000 חלה תמורה מפליגה בתחום ובולטת מעורבותן האינטנסיבית של נשים רבות במסגרת התנועה ומוסדותיה , גם בתחומים חדשים וגם בתפקידים שבעבר הן לא נטלו בהן חלק . מעורבות גוברת זאת לא צמחה בחלל ריק והיא הושפעה מהשראות אסלאמיות שצוינו לעיל , כמו גם מהשפעות חברתיות ופוליטיות חוץ אסלאמיות אשר שימשו כקטליזטור : העלייה ברמת החינוך וההשכלה במגזר הערבי , ובמיוחד מהחלת חוק חינוך חובה , והמודעות הגוברת לתפקיד ההשכלה הגבוהה כמפתח להצלחה בחברה וכסמל לסטטוס חברתי . גם נוכחותן של נשים ערביות במסגרת מפלגות אחרות בישראל כמו המפלגה הקומוניסטית הישראלית ( מק"י , ( ומעורבותן של נשים בזירה הפלסטינית בקרב א...
אל הספר