גישתה הראשונית של חמאס לסוגיות מגדריות היתה שמרנית ודמתה לזו של שאר תנועות "האחים" באזור , אך לבשה אופי ייחודי בשל שילובה בסוגיית המאבק הלאומי . סעיפים 17 ו 18 באמנת חמאס הגדירו את תפקידה של האישה הפלסטינית בעיקר כאם וכרעיה , אשר תפקידה המרכזי הוא לטפח את הדור הצעיר ולחנך אותו כחלק מהכנתו לתפקידו כלוחם , וכן עידוד הגברים במשפחה לצאת אל זירת הג'האד תוך נכונות להקריב את יקיריה ולהשלים עם אובדנם . בנוסף לכך , הוטלה על האישה כלכלת הג'האד , כלומר תכנון כלכלי נאות והימנעות מבזבוזים ומותרות . מחוץ לביתה היתה האישה מחויבת להגיש עזרה ועידוד למשפחות החללים והעצורים , לתרום לפעילות ההטפה והחינוך בקרב נשים , ולהגיש סיוע ללוחמים במודיעין , בהונאת האויב ובמתן מסתור למבוקשים . תפקידה בזירת הג'האד עצמה הוא השתתפות בהפגנות בשביתות ואף בפעילות מזוינת . בפועל לא הפעילה חמאס נשים לוחמות באותן שנים . במהלך האנתפאדה הראשונה ניהלה חמאס מסע לכפיית הלבוש האסלאמי על נשים בעזה , שכלל הפעלת אלימות בטענה שלבוש לא צנוע גורם להשחתת המוסר הפלסטיני ומשרת את המדיניות הישראלית השואפת לפורר את החברה הפלסטינית מבפנים . י...
אל הספר