ההישגים של האחים המוסלמים קוממו עליהם יריבים גם מחוץ למפלגת השלטון ולממסד הביטחוני . אישים וקבוצות אופוזיציוניות מהאגפים הליברלי והשמאלי חברו עתה לדוברי המל"ד וביחד טיפחו שיח ציבורי שניתן לכנותו "האחים באים . " וופדיסטים , נאצריסטים , קומוניסטים ודוברי מפלגת השלטון הציגו את האחים המוסלמים כתנועה דתית קיצונית , בלתי חוקית , המנצלת את הדמוקרטיזציה כאמצעי להשתלטות על השלטון ולהפיכת מצרים למדינת הלכה . עמדות התנועה ביחס לזכויות נשים ומיעוטים ( ובראשם הקופטים ) תוארו כביטוי אולטימטיבי לתפיסה הבלתי שוויונית של "האחים" את מושג האזרחות . עמדתם ביחס לסדר השלטוני ומחויבותם ליישום השריעה הוצגו כמתכון להפיכת מצרים למדינה דתית בעלת סדר יום ריאקציוני . בפני מנהיגי האחים המוסלמים הועמדו עתה אתגרים חדשים ומורכבים , ובראשם היכולה לשכנע ציבורים רחבים ביכולתה של התנועה להציג תוכנית פעולה שתאפשר הלכה למעשה את יישום עקרונות השריעה בחברה והחלת משטר בני זמננו . כלומר , להציג מצע פרגמטי שיספק מענה לציפיותיהם של תומכיהם ויבטל את מאמצי יריביהם להציגם כ"קנאי דת . " בשלב קריטי זה ניכר שאת הטון בצמרת התנועה נותנים...
אל הספר