לא נוכל להתעלם מן השימוש בסקרי דעת קהל , שהפכו במהלך המאה ה 20 לכלי נפוץ באירופה המערבית ובצפון אמריקה , אבל הם כלי יחסית חדש בעולם הערבי , ומוטל בספק יותר מאשר במדינות בעלות מסורת פוליטית חופשית ומושרשת . צריך גם לזכור שההשראה לקיום סקרי דעת קהל אלקטוראליים היא עדיין אמריקאית , החל מן הסקר המפורסם שנערך עוד בשנות הארבעים והחמישים על ידי דניאל לתר , ועד לסקרי דעת קהל הנערכים ביחד מדי פעם על ידי מכוני מחקר זרים ומקומיים בארצות המזרח התיכון . בשנים האחרונות קמו מכונים מקצועיים רציניים למטרה הזאת ( לרוב בתמיכה ממסדית כלשהי , ( כגון "המרכז הפלסטיני למחקרים פוליטיים וסקירות" בראשותו של ח'ליל שקאקי בשכם . במצרים פועל מאז 2003 "מרכז לסקרי קהל" ובמקביל יש יותר ממרכז אחד כזה גם בירדן , בנוסף למכונים קטנים יותר ( כגון מרכז אבן ח'לדון בקהיר שהוקם על ידי הסוציולוג סעד אל דין אבראהים . ( חלק ניכר מסקרי דעת הקהל עוסקים הן בשאלות של מדיניות כלכלית או חברתית , והן בבחירות פרלמנטריות . מכאן שאין להם ערך רב עבורנו , שכן קשה להסיק מהם מהי עוצמתם האמיתית של האחים המוסלמים או מכלול העמדות הדתיות והאידיאו...
אל הספר