בחירות לפרלמנטים ולגופים אחרים

משקיף מבחוץ עשוי לסבור שבחירות הן הקריטריון המהימן ביותר להעריך את כוחם של האחים המוסלמים , אבל מסתבר שגם מבחינה זאת יש קושי , כפי שנראה בהמשך . בטרם ניכנס לדיון על סוגיית הבחירות הפרלמנטריות , ראוי להבהיר שני היבטים : ראשית , אין אנחנו רואים ניגוד בין "אסלאם" ו"דמוקרטיה" - שני מושגים כוללניים למדי - והעובדה היא שמתקיימות בחירות דמוקרטיות במספר מדינות אסלאמיות . מה גם שהמושג דמוקרטיה פתוח לפרשנויות מגוונות עד כדי כך שעצם קיומן של בחירות ( לפי מתכונת מערב אירופית או צפון אמריקאית ) איננו מהווה בהכרח הוכחה לייצוג רצונם החופשי או מימוש מלוא זכויותיהם של הבוחרים . ואכן , גם לאחים המוסלמים מראשית דרכם יש מסורת של בחירות פנימיות לבעלי תפקידים ולמוסדות תקנוניים שלהם , ולפחות מבחינה חיצונית מתקיימים בהם עקרונות ושיטות מערביות . לעתים מזומנות בוחרים במצרים , וכמעט בכל אגודות הבת , מוסדות כמו השורא ו"משרד ההדרכה , " וכמו כן בוחרים את "המדריך העליון" במצרים , או את "המפקח הכללי" בארצות אחרות . אין כאן שקיפות יתרה , אבל גם אין ספק שתהליך של בחירה קיים בפועל , גם אם הוא מעוגן במנהג מסורתי של שבועת ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד