יהואש הירשברג העלייה המכונה "גרמנית " הביאה לשינוי מרחיק לכת בחיי המוזיקה ביישוב בתוך תקופה קצרה של פחות מעשור - בשנים . 1939-1931 היא הביאה עמה את ארבעת המרכיבים ההכרחיים לחיי מוזיקה - מלחינים , מבצעים , חוקרים וקהל מנוסה ואנין טעם . עלייה זו החלה בתקופת שפל בחיי המוזיקה בארץ , במיוחד לאחר מאורעות . 1929 האופרה הארץ ישראלית שהקים מרדכי גולינקין בשנת 1923 קרסה מקץ ארבע שנים . ניסיונות חוזרים ונשנים להקמת תזמורת נשארו בגדר אירועים חד פעמיים . מותו בלא עת של החוקר והמלחין יואל אנגל ( 1927-1868 ) והגירתו של יעקב ויינברג ( 1958-1879 ) לארצות הברית השאירו חלל בפעילות המצומצמת בלאו הכי בתחום ההלחנה והמחקר . התחום היחיד שבו נמשכה פעילות יוצרת , אף היא מצומצמת , היה יצירת השיר העממי . בשמונה שנות העלייה החמישית הוקמו בארץ הגופים החשובים ביותר לניהול חיי מוזיקה סדירים : הקונסרבטוריון למוזיקה ולאמנויות הבמה , שהקים הכנר אמיל האוזר ב , 1933 החל את פעילותו עם צוות בן 23 מורים שגדל במהרה והגיע עד ל - 33 שינוי עצום לעומת בתי הספר הקטנים לנגינה שפעלו בארץ מאז . 1910 במרס 1936 החלה בפעילותה תחנת הרד...
אל הספר