מסטודיו עברי לתאטרון לאומי - הטרנספורמציה של "הבימה" בברלין

שלי זר ציון התפיסה ההיסטוריוגרפית המקובלת רואה בשהות תאטרון "הבימה " במוסקבה ובזיווג בין שחקניו לבין ווכטנגוב את הבסיס הפורמטיבי ללהקה זו . בחינה מדוקדקת יותר של ההיסטוריה של '' הבימה " מעוררת תהיות בדבר מעמדה במוסקבה . מוסקבה של 1917 רחוקה הייתה מלהיות מרכז יהודי . בניגוד למרכזים יהודיים ברוסיה , במוסקבה לא היה כמעט קהל יהודי המתעניין בתאטרון עברי , ובמשך כל שנות שהותה של הלהקה במוסקבה היא נרדפה על ידי הייבםקציה , האגף היהודי של המפלגה הבולשיביקית , וקיומה התאפשר רק הודות לחסותו של םטניסלבסקי ובני חוגו . בשנת 1926 עזבו אנשי "הבימה " את מוסקבה . בין השנים 1931-1926 פעלה " הבימה " בתאטרון נודד שהופיע ברחבי אירופה , ארצות הברית ופלשתינה . בתקופת הנדודים הפכה ברלין למרכז חשוב ללהקה , והיא חזרה אליה שוב ושוב . ברלין של שנות העשרים הייתה מרכז תרבותי תוסס אשר פעלו בו מיטב יוצרי האוונגרד האירופי , והיא הייתה אבן שואבת לאמנים מכל רחבי אירופה . חלק ניכר מן היוצרים החשובים שפעלו בד , היו יהודים , והם גילו עניין ער בפעולתה של "הבימה . " "התקופה הגרמנית" מוזכרת רק כבדרך אגב בהיסטוריוגרפיה של "הבימ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי