. 1 התקופה הצארית לקהילה כמוסד דתי חברתי היה תפקיד בעל חשיבות רבה בחיי העם היהודי בתפוצות . בהעדר מוסדות ממלכתיים איפשרה הקהילה ליהודים לא רק סיפוק הצרכים הפולחניים , אלא גם קיום מערכת החינוך , עזרה הדדית והתנגדות משותפת להפליה ולאנטישמיות . בתקופת ימי הביניים המאוחרים קיבלה הקהילה היהודית בפולין אוטונומיה רחבה , שכללה גם תפקידי מיסוי ומשפט . הממשלה הרוסית ראתה בקהילה מעוז של הבדלנות היהודית ומכשול עיקרי בפני התבוללותם של היהודים בחברה הרוסית , ומשום כך הוגבלו בעקביות זכויותיהן של הקהילות היהודיות . למרות שבשנת 1844 ביטל הקיסר ניקולאי הראשון באופן רשמי את הקהילות , הן המשיכו להתקיים בצורה זו או אחרת ב ' תחום המושב ' ועימן כל מוסדותיהן המסורתיים ( לרבות מוסדות לגמילות חסדים , מוסדות לימוד , חברות קדישא וכדומה . ( עם זאת , הממשלה התנגדה בתוקף לייסוד קהילות מסורתיות במרכזים יהודיים חדשים מעבר ל'תחום המושב . ' הממשלה אומנם התירה ב 12 בפברואר 1865 להקים הנהלה אדמיניסטרטיבית לבית התפילה של הסוחרים בפטרבורג , אך הגבילה את תחום פעילותה לענייני מנהלה בלבד , ואסרה עליה לעסוק בענייני הדת . בשנת ...
אל הספר