אחת התופעות המאפיינות את היחסים בין היהודים למוסלמים בסוריה ואף במקומות אחרים באימפריה העות ' מאנית , היא התעלמות כמעט מוחלטת של סופרים ערבים מקיומן של העדות הלא מוםלמיות ובמאה ה 19 גם התעלמות של העיתונות הערבית ההולכת ומתפתחת . לכאורה אפשר היה להסביר את התופעה בפשטות אילו היה מדובר בקהילה יהודית החיה בשולי החברה ללא כל השפעה על קיומה ועל התפתחותה של זו . ואולם אין הדבר כך כאשר אנו עוסקים ביהודי סוריה . עד לשנת 1875 שכבה דקה ועתירת נכסים בחברה היהודית הייתה העורף הכלכלי של השלטונות המקומיים . בפועל הייתה שכבה זו בעלת ההשפעה העיקרית בתחום הבנקאות המקומית , כגון קביעת שערי המטבע וערכן של איגרות החוב הממשלתיות . התמיהה על התעלמות המחברים המוסלמים המקומיים משכניהם היהודים גוברת שבעתיים בשל העובדה שמקורות זרים , דוגמת נוסעים נוצרים במזרח , הקדישו פעמים רבות מקום נכבד בספריהם לתיאור הקהילה היהודית בכלל , ולהתפעלות מעושרן המופלג של כמה משפחות יהודיות ומהשפעתן על הכלכלה המקומית בפרט . אברהם אלמאליח שעמד על תופעה מוזרה זו , ניסה לתלותה ברגשות המוסלמים כלפי שכניהם היהודים . בהתמקדו במשפחת פרחי ...
אל הספר