עזרא מנדלסון יעקב טלמון היה ציוני , ולפיכך אדם לאומי , אף על פי שהיה מודע לפוטנציאל השלילי הטמון בתנועות הלאומיות המודרניות . מודעות זו ניכרת במאמרו על אחד מאבות הלאומיות המודרנית , יוהן גוטפריד הרדר . הוא כתב עליו בהתפעלות רבה , אם כי לא שכח להדגיש כי מושא מאמרו 'שרוי היה באי ידיעה ברוכה - וכך נשאר עד סוף ימיו כי הוא יוצר את חומר הנפץ המסוכן ביותר של הזמנים החדשים ! . ' היחס האמביוולנטי ללאומיות אינו מפתיע כלל אצל אדם שגדל בפולין בין שתי מלחמות העולם ושעבר את מלחמת העולם השנייה ואת והשואה , אך היה גם ישראלי שהזדהה בכל לבו עם מדינת הלאום שהוקמה בידי התנועה הלאומית היהודית בת המאה התשע עשרה , המזרח אירופית ברובה , והיה לאחד מאנשי הרוח הבולטים בה . יחסו האמביוולנטי של טלמון ללאומיות הביא אותו , כפי שהביא אחרים , ליצור הבחנה מהותית בין לאומיות חיובית לשלילית , או 'טובה ' ו י רעה , ' לתמוך בראשונה ולשלול את האחרונה . הוא לא המציא , כמובן , את הגישה הזאת . קרל מרקס סבר כי אומות גדולות ראויות לעצמאות , אך עמים קטנים ( הצ ' כים , למשל ) אינם ראויים לה , והתנועות הלאומיות שהם מקימים פירושן , א...
אל הספר