הבסיס העמוק של היחס אל שאלת הרע הוא אישור המציאות וקבלתה , רעיון התואם את עמדת הרמב " ם בנוגע להתגלותו של האל במציאות כפי שהיא . אולם , האם המציאות הזאת עצמה מגיבה אל הצדיק והרשע באותו אופן ? האם למעמדו הדתי והמוסרי של האדם יש השפעה על גורלו ? מהי מידת מעורבותו של האלוהים , אם בכלל , במה שמתרחש באותו עולם שהוא ברא או שנבע ממנו באופן סיבתי ? לפיכך , הדיון בהשגחה הוא המשך טבעי לעיסוק בשאלת הרע והוא מופיע ב " מורה הנבוכים " מיד לאחריו . מעבר לכך , לשני הנושאים העולים בקשר להשגחת האל - מהי ההשגחה ומהו היקפה - יש זיקה לחלופות של קדמות או חידוש . לא ייפלא אפוא שגם דבריו של הרמב " ם בעניין ההשגחה זכו לפירושים שונים בהתאם לשתי חלופות אלה , שעמדו בבסיס הראייה הרחבה של "מורה הנבוכים . " בראשית דיונו בנושא פרס הרמב " ם חמש גישות שונות בסוגיית ההשגחה . העמדה הראשונה , שהרמב " ם מייחס לאפיקוראים , גרסה שאין כל השגחה בעולם . ההתרחשויות ביקום הן רצף של מקרים לא מכוונים , שאינם משקפים לא תכלית ולא כיוון . את העמדה הזאת דחה הרמב " ם , משום שהמציאות עצמה משקפת ארגון ותכנון ולא רק מקריות . לדעתו , מקורה ...
אל הספר