ה. שלושת תפקידיה של האגדה ב"משנה תורה"

ב"ספר המדע" שב"משנה תורה" שילב הרמב"ם חטיבות ופרקים המוקדשים לתפיסת האמונה המחייבת ולעיצוב המידות הנכונות . בנוסף לכך , הוא הוסיף גם בגופי ההלכות , לאורך החיבור , מספר רב של התבטאויות שאינן נענות להגדרה המצומצמת של הלכה העוסקת באסור ובמותר , בטהור ובטמא , בחייב ובזכאי . התבטאויות אלה - שלצורך הדיון ניתן להכלילו בתואר "אגדה " - כוללות נימוקים מקומיים , הטעמות והדגשות , דברי עידוד והטפה , פולמוס עם עמדות מתנגדות , ודברי נחמה בסיומן של יחידות הלכתיות , כדרכה של המשנה . כך , לדוגמה , בהלכה העוסקת בחובה להתפלל בציבור כותב הרמב"ם : "תפילת הציבור נשמעת תמיד , ואפילו היו בהן ( בציבור ) חטאים אין הקדוש ברוך מואס בתפלתן של רבים . לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל יחידי " ( הלכות תפילה ח , א . ( ובהלכה שבה אסר כתיבה של שמות קדושים בתוך המזוזה , הוא הוסיף דברי פולמוס חריפים : אבל אילו שכותבין בה בפנים שמות מלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להן חלק לעולם הבא , שאילו הטפשים לא די להם שביטלו המצוה אלא שעושין מצוה גדולה שהיא ייחוד שמו של הקב " ה ואהבתו ועבודתו כאי...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי