לשאלה מהי עמדתו של הרמב " ם בכל הנוגע לחלופות שהוא עצמו הציב להבנת " משנה תורה " ניתן היה להשיב את התשובה הבאה : עמדתו האמיתית של הרמב " ם היא העמדה הרדיקלית ואותה הוא מסר לתלמידיו ולמקורביו . "משנה תורה " הוא ההלכה עצמה ומשמש תחליף לספרות ההלכה שקדמה לו . אולם , לרמב " ם יש סיבה טובה להסתיר עמדה זו . הקביעה ש " משנה תורה " הוא ההלכה וכל מי שפוסק נגד החיבור הוא בבחינת טועה בדבר משגה , היא נטילת סמכות חסרת תקדים . יומרה שכזאת תעורר בצדק את חמתם של תלמידי חכמים אחרים , שיבואו לפסוק הלכה כפי ראות עיניהם ולא על פי "משנה תורה . " כמו כן , העמדת "משנה תורה " כתחליף לספרות ההלכה יש בה כדי לחולל תמורה רוחנית מפליגה שרבים וטובים מתנגדים לה . מן הראוי אפוא להצניע תפיסה כזאת , כפי שעשה הרמב " ם באיגרת לפנחס הדיין . בהתאם לעמדה זו ניסח הרמב " ם , מתוך הסתרה ודו משמעות , את ההקדמה באופן בלתי מחייב , כדי שיוכל לטעון שצידד בהבנה המתונה ומעולם לא העלה על דעתו לסבור אחרת . הבנה כזאת של עמדת הרמב " ם יש לה על מה להישען כעמדה פרשנית כללית . מבין שני המובנים של "משנה תורה , " יש להניח שהוא תמך ברדיקלי דוו...
אל הספר