קיימות אפוא שתי אפשרויות שונות לחלוטין להבנת ייעודו של "משנה תורה . " האחת , מתונה יותר , רואה ב " משנה תורה " ייצוג מוצלח של ההלכה ; האחרת , רדיקלית ונועזת יותר , רואה בו את ההלכה עצמה . מן הראוי להעמיק את ההבחנה בין האפשרויות הללו באמצעות מרכיב נוסף , לא פחות מרכזי , הנוגע לדרך שבה ראה הרמב " ם את "משנה תורה . " מרכיב זה מתייחס למעמד שהוא ייחס לספרות ההלכה שקדמה ל"משנה תורה . " האם "משנה תורה " הוא סיכום של הספרות הקודמת או תחליף שלה ? השאלה מתמקדת בהבנת משמעות קביעתו של הרמב " ם , המנמקת מדוע הוא קרא לחיבורו " משנה תורה " - משום שעניינו חזרה על התורה כולה : "לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם" ( הקדמה ל"משנה תורה . (" למשפט מרחיק לכת זה ניתן להעלות שני פירושים שונים בתכלית . הפירוש הראשון , המתון יותר , רואה ב " משנה תורה " סיכום כולל ונגיש של ההלכה לאלה שאינם מסוגלים ללון בעומקה , הן בגלל טיבה הסבוך והמורכב של הספרות ההלכתית שקדמה ל"משנה תורה " הן בעקבות המשבר הגאופוליטי שהפך את ההלכה למפוצלת ובלתי נגישה . לאנ...
אל הספר