לתפיסת סמכות התלמוד ולזיקתה לגאופוליטיקה היהודית , כפי שתיאר הרמב " ם בהקדמה ל"משנה תורה , " יש כמדומה תפקיד בעל משמעות ביחס לחיבור "משנה תורה " עצמו . כאן המקום לעלות את שתי האפשרויות המרכזיות בהבנת "משנה תורה " - זו המתונה וזו הרדיקלית . ההבחנה ביניהן תסייע לחדד את מקומה של תפיסת סמכותו של התלמוד שהעלה הרמב " ם גם ביחס לחיבורו שלו . השאלה הבסיסית על מהותו של "משנה תורה " היא זו : האם הרמב " ם סבר ש " משנה תורה " הוא ייצוג מוצלח ואפילו מושלם של ההלכה , או שלדעתו זוהי ההלכה עצמה ? נבהיר את השאלה . בספרות המשפט קיימים לא מעט חיבורים על תחומים שונים של המשפט - דיני נזיקין , דיני חוזים , משפט פלילי ועוד . לחיבורים אלה , פרי עטם של מומחים בעלי שם , יש השפעה מרובה על שופטים הבאים לפסוק בדין . הם נחשבים לייצוג מוצלח ומגובש של החוק , אבל למערכת המשפט אין מחויבות כלפיהם כשם שהיא מחויבת לחוק עצמו . לפי הקריאה המתונה , " משנה תורה " הוא חיבור מעין זה , המכנס את כל ההלכה כולה . ניתן לראות בו ייצוג רחב ומקיף של ההלכה , ופוסקים אמורים להתחשב בו בפסיקתם . לעומת זאת , ניתן להעלות על הדעת שהרמב " ם רא...
אל הספר