בעקבות תפיסתו של הרמב " ם את מהות החיים האנושיים ותכליתם , עמד לבחינה מחודשת , מלבד הגיהינום , גם רעיון תחיית המתים כמושג מרכזי במערכת השכר והעונש המסורתית . הדיון בשאלה זו התעורר עוד בחייו של הרמב " ם , בעקבות דברי הביקורת שמתח עליו שמואל בן עלי . ב " משנה תורה , " בפרקים העוסקים באופן מפורט בתפיסת העולם הבא , נעדר אזכור של תחיית המתים , ושמואל בן עלי טען שהדבר אינו מקרי . לדעת שמואל , הרמב " ם כפר בתחיית המתים בגוף , והוא מפרש אותה באופן אלגורי , רק בהישארות הנפש לאחר המוות . טענה דומה עלתה גם לקראת סוף חייו של הרמב " ם , בשנת , 1202 מפי רבי מאיר הלוי אבולעפיה ( הרמ " ה ) מטולדו . על דברי הרמ " ה כתב אחד מתלמידי החכמים מעריצי הרמב " ם בפרובנס , רבי אהרן הכהן מלונל , דברי הגנה מפורטים שבאו להגן על הרמב " ם מפני האשמה הזאת . הרמב " ם נאלץ להשיב לביקורת של שמואל בן עלי באיגרת מפורטת , הנקראת "איגרת תחיית המתים , " והוא חיבר אותה בשנת . 1191 האומנם כפר הרמב " ם באחד מעיקרי האמונה שהוא עצמו קבע כיסוד חשוב המגדיר השתייכות לעם ישראל ? מן הראוי להקדים את הרקע במשנת הרמב " ם שאפשר העלאה של ספ...
אל הספר