ב"איגרת תחיית המתים" תיאר הרמב " ם מפגש שהיה לו עם תלמיד חכם מופלג שהתעורר אצלו ספק בשאלה אם יש לקב '' ה גוף או לא : "כבר פגשנו אדם שהיה נחשב מחכמי ישראל , וחי ה / יודע היה דרך הלכה , ונשא ונתן במלחמתה של תורה כפי מחשבתו מנעוריו , והוא היה מספק = ) מטיל ספק ) אם ה ' גשם = ) גשמי ) בעל עין ויד ורגל ובני מעים " ( איגרות , עמ ' שמא . ( היו גם תלמידי חכמים אחרים שהרמב " ם הכיר שהייתה להם עמדה ודאית בענין : "אמנם אחרים שפגשתי , מאנשי מקצת ארצות , פסקו לגמרי שהוא = ) הקב " ה 1 גוף והחזיקו לכופר מי שיאמר חלופו ... וכיוצא בזה שמעתי על קצת אנשים שלא ראיתי " ( שם . ( מפגשים מעין אלה חיזקו אצל הרמב " ם את העמדה , שידיעת ההלכה אינה ערובה כלל ועיקר לידיעת האל ואין בה כדי להבטיח עקירה של אמונות מוטעות , הגרועות לדעתו מן האלילות . ההכשרה התלמודית אינה מספקת כלים להבנת עקרונות האמונה . וכך , חכם הבקי בכל פרטי ההלכה יכול שלא לדעת את עיקרי האמונה , ועל כן יעבוד אל גשמי וזר אף שהוא מדקדק בקלה כבחמורה . לפיכך החליט הרמב " ם , שבכל חיבור וחיבור בענייני הלכה הוא ישלב את עקרונות האמונה : ראינו שצריך לנו לבאר...
אל הספר