ב. מגמת "פירוש המשנה"

במבט ראשון נראה "פירוש המשנה " כחיבור בחרות של הרמב " ם , שחסר בו האופי המונומנטלי והחדשני של יצירתו המאוחרת יותר . לעומת "פירוש המשנה , " שהוא חיבור רציף על סדר המשנה " , משנה תורה " אמור היה לשנות את פני ההלכה כולה . ואילו מטרתו של "מורה הנבוכים " הייתה לחשוף את מובנה הפנימי של היהדות ולהציע למסורת היהודית פירוש מחודש , שיחלץ את שכבת המשכילים היהודית ממבוכתה . ההבדל בין האופי המקומי לכאורה של "פירוש המשנה" לאופי המונומנטלי של " משנה תורה " ו " מורה הנבוכים " ניכר גם בתפוצתם של החיבורים ובמידת העיסוק בהם במשך הדורות שאחרי הרמב " ם . אין להשוות את היקף העיון ב " משנה תורה " בידי דורות של לומדים לדיון המצומצם וללימוד המוגבל ב " פירוש המשנה . " השפה הערבית שבה נכתב החיבור השפיעה ללא ספק על מידת תפוצתו , אבל עדיין אין לתלות את שוליותו רק בהבדלים שבשפה . גם "מורה הנבוכים " נכתב ערבית , אך תרגומיו לעברית של היו מקור לא אכזב להשפעה על המחשבה היהודית לדורותיה . אולם , אין להקיש ממידת תפוצתם של חיבורים ומהיקף השפעתם על מידת המקוריות והתנופה שהושקעה יצירתם . אכן , יש ב " פירוש המשנה " חידוש של ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי