יחסי מדינה־חברה בישראל

ברוך קימרלינג מוקדש לדן הורוביץ חבר , מורה ועמית המדינה הישראלית מהווה מעין חידה בעיני מדעני החברה ' . מצד אחד , יש לה דימוי של מדינה חוקה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים . ( Migdal , 1989 , 1988 ) מצר שני , היא מצטיירת לעתים כמדינה חלשה , אשר קשה לה להתמודד עם כל המטלות המוטלות עליה ( הורוביץ וליסק , . ( 1990 בתחום החיצוני מדינת ישראל היא מעצמה צבאית אזורית . בתחום הפנימי שלטון המדינה הוא בעל כושר גיוס רב מאוד של אוכלוסייתה ובעל יכולת חדירה מרשימה לתוך פריפריות שונות , המלווה בשליטה ריכוזית על משאבים כגון , קרקעות , זכיונות , משרות , והקצאה של הון הבא מבחוץ . למדינה אף כושר גיוס נדיר של אזרחיה לאיוש צבא בסדר גודל של מעצמה בינונית ולניהול מלחמות חוזרות ונישנות . ( Kimmerling , 1985 b ) זה באשר לדימוי החוזק . מצד שני , קיימת לעתים תחושה שהמערכת הפוליטית מתקשה לתפקד , לקבל החלטות רוטיניות , לא כל שכן להכריע הכרעות "גורליות" ( הרכבי , . ( 1986 מטרת המאמר שלפנינו היא לנסות ליישב סתירה לכאורה זו בין דימויה של מדינת ישראל כמדינה חזקה לבין דימויה כמדינה חלשה , ותוך כך אף להציע ניתוח היסטורי סוציולו...  אל הספר