. 13 בן יהודה , ערך געגע : 'א ) מניע בידיו , ברגליו , חופר חפירה קלה באדמה , לשחוק ולשעשוע . אפרוחין מגעגעין באדמה ( פסיקתא דר'כ , אחרי מות . ' ( כלומר אהרן ראה , בשעה שמתו שני בניו , אפרוחין משתעשעין באדמה ( כך הבק את המלה הארמית 'באדמה ( ' ושותק ( את הסיום הזה שבפסיקתא לא העתיק . ( עוד שם , ב-י : 'ב ) מלל דבר בץ אצבעותיו , למשל עשב כדי שינד ף ריחו ...: הבאר היה מעלה להם מיני דשאים והיו מגעגעים בהן והיה ריחם נודף . ' ועוד שם , בסמוך : 'התפע' א ) התגעגע בעשב , וכיוצא בזה , התגלגל ושחק והשתעשע : מתגעגע ין היו בעשב הבאר ( מד-ר שה-ש . ' ( ... ניתוח ה'פירשים' הללו כאן למותר ; עשיתי זאת בביקרתי על מילון עברי , שיצא לאור בשנת תרפ-ז ( הארץ , תרפ-ז , ד' אלול ;( מחברי המילק ההוא סיגלו להם את הגדרותיו של ב י . שוב פניתי לעניין זה בקונטרסים א , 88 ביקורת על מילון עברי , תרצ-ו . כתוב שם . 'געגע חפור בקרקע ( תרנגולת . ' ( אף שם הארכתי וביררתי והוספתי : 'טעות משונה זו ( של ב"י ) נכנסה גם ל'מלון הלשון העברית : ' 'חפור ( התרנגולת ) חפירה קלה באדמה לשעשוע : אפרוחים מגעגעים בדם ... וי-מ התגלגל והשתעשע ....
אל הספר