מישל מונז ' וז " לעולם לא תדעו את שמי , לא את עומק המשמעות שלי ולא את הטעם לבריחתי ... " האם יכולה הפסיכואנליזה 1 להתמודד עם אמירה זו של הסופר בוקובסקי , המציג את חוויית האלכוהול כחווייה בלתי חדירה ? אבן הנגף הראשונה הניצבת מול אתגר זה , הגישה הפסיכואנליטית אל השיח ואל הבעייתיות או היצירה האלכוהוליסטית , היא הקלישאה . האלכוהוליזם עוטה עצמו באמרות נדושות , שהפסיכואנליזה פונה להן עורף . עם זאת , ברצוני להראות שתהא זו טעות מצידה של . 1 [ צ'ארלס בוקובסקי 1920 ) ( Bukowski ) . ( 1994 בין ספריו שהופיעו בעברית : כשאתה מחכה לשחר שיזחל דרך הווילון לקחת לך את החיים ( הקיבוץ המאוחד , ;( 2001 ער שהאצבעות יתחילו לדמם : מבחר שיריים וסיפורים קצרים ( כרמל , [ . ( 2002 הפסיכואנליזה להקל ראש בהערה הבנלית הזאת : " פרנסים בייקון הוא צייר אלכוהוליסט . " די לעיין בכתבות , לראות את בייקון שיכור במועדון שלו או מצייר בשצף קצף בסטודיו שלו , כדי להיווכח שאין להפריד בין יחסו לאלכוהול לבין יחסו לציור . כשהוא מדבר על "לתפוש את התחושה , " רגליו כושלות מול המצלמה , מתווה בידיו מרחב מסחרר , הוא קורא דרור לבולמוס להט...
אל הספר