בנימין שימרון א . מטרותיו של הרודוטוס הרודוטוס יצר סוג ספרותי חדש , ההיסטוריוגרפיה , בלי משים וממילא בלי כוונה . כשקראנו לכתיבת ההיסטוריה סוג ספרותי , הלכנו בדרכי הקדמונים . היום נהוג לחלק את הכתוב בפרוזה למחלקות — בעיקר סיפורת ודברי עיון — ובכל אחת מהן תת מחלקות : רומנים , סיפורים קצרים , תיאורי מסעות וספרות ילדים מזה , ודברי הגות , ביקורת , ביוגרפיה וכו' מזה . בדברי עיון יש לכלול גם את ההיסטוריוגרפיה . אחד ההבדלים בין שתי המחלקות הוא בסגנון דברי עיון . למשל , הם חייבים להיות מדויקים וחד משמעיים ככל האפשר , ולכן מותר להם להיות 'יבשים , ' בלא ביטויים ציוריים או דימויים ספרותיים , אף שמחבר ספר 'יבש' מדי מסתכן בכך שמעטים יקראו בו . חלוקה זו ל'פרוזה יפה' ול'פרוזה עיונית' או 'מדעית' לא היתה קיימת בתקופת הרודוטוס , ועוד זמן רב אחריו . כללי הסגנון הטוב — שנלמדו לאחר מכן באסכולות לרטוריקה — חלו על כל יצירה פרוזאית . כמובן , היה גיוון סגנוני , כמו שיודע כל מי שקרא , למשל , את ספריהם של הרודוטוס ותוקידידס . אבל מי שלא כתב 'פרוזה אמנותית' נקרא רק בשעת הצורך , ובמשך הזמן נדחו ספריו מפני ספרים אחר...
אל הספר