9. המשחק: מן הפרמקון אל האות ומן העיוורון אל המוסף

Kai te tes spoudes udelphei paidia . ** איגרת ר 323 d Logos dege en he tes ses diaphorotetos hermeneia *" " תאיטיטוס 209 a , " היה מי שסבר שאפלטון פשוט גינה את המשחק . ויחד עמו את * רובן מתרגם : , qui sont freres de ceux-la כלומר , 'שהם אחיהם של אלה . ' ** מתוך אותו שעשוע שהוא אחיו של כובד ראש . *** והסברך - משמע ציון השוני שבך . אמנות המימדס שאינה אלא סוג של משחק . אולם כשמדובר במשחק וב"הפך" שלו , ה"לוגיקה" בהכרח מבלבלת . אגב הצלת המשחק והאמנות אפלטון מאבד אותם , ואז נכפף הלוגוס שלו לאותו אילוץ שלא נשמע כמותו ואינו ראוי עוד אפילו לתואר 'לוגיקה . ' אפלטון דווקא מדבר על המשחק . הוא מדבר בשבחו . אולם בשבח המשחק "במובן הטוב ביותר של המלה " , אם מותר לומר כך בלי לבטל את המשחק בסכלות המרגיעה של סייג זה . המובן הטוב ביותר של המשחק הרי זה המשחק המבוקר ומוכל בגדרות האתיקה והפוליטיקה . הרי זה המשחק הנכלל בקטגוריה התמימה והבלתי מזיקה של השעשוע . בידור . מגושם ככל שיהיה , התרגום הנפוץ של divertissements paidia [ בידור , הסחת דעת ] אינו אלא מחזק , מך הסתם , את ההדחקה האפלטונית של המשחק . ההנגדה ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד