עם הרשמתי לקיימברידג' החל פרק חדש בחיי . בחופשות הארוכות הייתי מחוץ למסגרת של אילוצי הפנימייה ויכולתי לזנוח מאחורי גווי את חישול האופי ולהמירו בחירות חדשה . יתר על כן , התחלתי לרקום יחסי ידידות על פי בחירתי ( לא מבין אלה שנכפה עלי לגור אתם ) ועמדתי על טעמי ועל סדרי העדיפויות האינטלקטואליים שלי . ואולם תחילה ניצבה בפני השאלה מה ללמוד , שכן עדיין לא היו לי תחומי התעניינות מוגדרים , אף שהיה ברור לי שאתמחה בשטח כלשהו של מדעי הרוח . בחירת מקצוע הלימודים חייבת הייתה להיעשות עם הכניסה לאוניברסיטה ; לא הייתה תקופה של חסד כמו באוניברסיטאות אמריקניות , שבהן אפשר לבדוק אפשרויות שונות במשך שנתיים ורק אז מחליטים על מקצוע הלימודים הראשי . מקצוע ההיסטוריה משך אותי , בעיקר בשל השפעתו של לזלי גילברט , שעורר את תאבוני למקצוע , אבל התעניינות זו טרם הבשילה לכלל מחויבות מלאה . וחשוב לא פחות , ההיסטוריה הייתה המקצוע שלמדו חברי האנגלים בקיימברידג' כשלא ידעו מה הם רוצים באמת - מקצוע ל"ג'נטלמנים" - וגם אני נסחפתי לתוך זה . אכן תחילה לא התייחסתי לכך כאל בחירה מוצקה . בחירה כזו לא התקבלה ללא עוררין . כשניגשתי לב...
אל הספר