חמש עשרה שנה חלפו בטרם שבתי לראות את גרמניה . הייתי כמעט בן חמש עשרה כאשר עזבתי את גרמניה ובן שלושים כאשר ביקרתי בה שנית . אכן , עולם שלם הפריד מבחינתי בין האירועים הללו , ולא חשתי געגועים כלשהם או רגש אמיתי כלשהו כאשר שבתי וביקרתי לבסוף בתמונות של גוף נעורי , לרבות שנקנדורף , מקום שבו ידעתי תקופות מאושרות כה רבות . מצב זה נבע ללא ספק מכך שהייתי צעיר מדי בשעה שעזבתי ומכך שהתבגרותי האמיתית , כפי שאני רואה זאת , התרחשה מחוץ לגרמניה . מאחר 'שהוכרחתי לעזוב את גרמניה בשחר ימיו של הרייך השלישי , לא חוויתי מעולם את האווירה של דיכוי שבה נאלצו לחיות נערים יהודים כמוני בגרמניה החדשה . עובדה זו מסבירה ללא ספק את עמדתי הלא רגשנית כלפי גרמניה שלאחר המלחמה ; היא אפשרה לי , ברבות השנים , ללקט מקורות היסטוריים אפילו מאנשים שהיו נציונל סוציאליסטים מסורים . לדרך שבה הסתיימו חיינו בגרמניה נודעה השפעה ארוכת טווח , ותהיה לי סיבה טובה להתייחס לכך לעתים תכופות לאורך ספר זה . בתחילה קשה היה לי להבין כיצד איבדנו את אימפריית המו"לות שלנו , והדבר גם לא עניין אותי כל כך . לאחר מכן , אחרי שבא הסוף על הרייך השליש...
אל הספר