בשלהי המאה ה 18 כבר שורטטה המפה התרבותית והחברתית של החברה היהודית באירופה גם בהתאם למדד החילון , ובדומה מאוד לקווי המתאר שהציע דוד לוי . בתודעתם העצמית של היהודים ובעיני המתבוננים בהם מבית ומחוץ , היו שלושה מחנות עיקריים בחברה : מחנה נאמני המסורת הדתית , מחנה האדישים לדת ומחנה ספקני הדת הדאיםטים . לחלוקה שהציע דוד לוי הצטרפו בשנות התשעים שני דאיסטים יהודים , שהכירו מקרוב את המציאות המתהווה בקרב תושבי הקהילות העירוניות בגרמניה . לצרוס בנדוד חילק בין נאמני המסורת הדתית ( שלדעתו היו עדיין קבוצת הרוב , ( לבין הדוניםטים מתירני דת ' ) אספסוף של הוללים , שמזניחים את המצוות משום שהן מכבידות עליהם ומפריעות להם להשתעבד כליל לתאוותיהם הפרועות (' ובין דאיםטים - 'נאורים' המחזיקים בדת הטבעית . והרופא הברלינאי שבתי וולף ( Sabattia Wolf , 1757-1832 ) הבחין ביהדות זמנו בין שתי קבוצות עיקריות : ' אורתודוקסים ' ( המפוצלים בין למדנים ויהודים פשוטים , ( ו ' הטרודוקםים ' ( המפוצלים אף הם בין דאיםטים שהם 'הנאורים האמיתיים' והאדישים לדת או 'נאורים מזויפים . ( ' מה שהיה נכון לגבי לונדון היה בוודאי נכון גם לג...
אל הספר