אלי בר נביא במשך שנות דור ויותר , בעיקר בהשפעת האסכולה הצרפתית של ה"אנל" , ( Annaies ) כתיבת ההיסטוריה נהייתה "סטרוקטורליסטית : " היא טיפלה בזרמים התת קרקעיים ארוכי הטווח של חברות אנוש ונטתה להתעלם ממעשיהם של בני אדם בזירה הפוליטית - מה שפרנאן ברוךל הגדיר ביותר משמץ של בוז "הקצף שעל פני הגלים . " הםוגה הזאת הייתה בלי ספק פורייה . היא הניבה מספר לא מבוטל של יצירות מופת , כולל ספרו המונומנטלי של ברודל עצמו - "הים התיכון והעולם הים תיכוני בתקופתו של פיליפ השני " - על הארכיטקטורה הנועזת והמפוארת שלו . כאן נפתחו אופקים חדשים למחקר ההיסטורי , והם כפו גם על מי שהתעקש לעסוק בהיסטוריה הפוליטית נקודות מבט ושיטות מחקר חדשות . אך ברודל וההולכים אחריו הרחיקו לכת מדי . כמו תמיד , האפיגונים הגזימו : הם גירשו את האדם , את חירותו ואת רצונו מן ההיסטוריה - היסטוריה של עקומות וטבלאות , של מודלים דמוגרפיים ותבניות חשיבה קיבוציות , של שינויי אקלים ותנודות מחירים . זאת ועוד , התברר שמה שאפשר אולי לעשות בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת , הופך חסר משמעות בעידן המודרני . קשה , אך אפשר לגרש את פיליפ השני מסיפורה ...
אל הספר