פרק שביעי הפועלים הצעירים

מדינת ישראל נוסדה בהנהגתם האיתנה של אנשים ונשים שהגיעו ארצה בעלייה השנייה , בין השנים 1904 ו . 1914 במשך קרוב לשלושים שנותיה הראשונות של המדינה היו האנשים האלה בשלטון , בקואליציות ממשלתיות שונות ומתחלפות , אך תמיד בהנהגת מפלגתם - מפלגת העבודה ( שגם שמותיה השתנו עם השנים . ( ההגמוניה שלהם נשענה על בסיס של רשת קואופרטיבים , קומונות ואיגודים מקצועיים כוללניים ואדירי היקף , שנחשבו לפירות המובהקים של מאמציהם בתקופת העלייה השנייה . אך בדומה לעלייה הראשונה , מי שהיו אחראים להישגים ההיסטוריים האלה לא היו אלא חלק מזערי מכלל העולים . היישוב גדל בשנים האלה מ 55 , 000 ל 85 , 000 נפש - בקצב מהיר יותר מזה של כלל האוכלוסייה בארץ ישראל , שגדלה גם היא , ולפי אומדן גם הגיעה לכ 700 , 000 נפש בשנת . 1915 שני שלישים מן הגידול באוכלוסייה היהודית מיוחסים להגירה נטו : למעלה מ 40 , 000 איש הגיעו , אך כמחצית מן היהודים האלה עזבו אחר כך את הארץ . רוב הגידול הריאלי היה בערי הקודש המסורתיות , במיוחד בירושלים , שאוכלוסיית היהודים בה גדלה באותן שנים מ 28 , 000 ל . 45 , 000 גם מספר המתיישבים היהודיים החקלאיים ...  אל הספר