לציונות המוקדמת היתה היסטוריה של תסכול מתמיד . אבל תנאי הדיכוי ששררו ברוסיה וברומניה וחוסר היעילות המושחת של המינהל העות ' מאני חברו יחד לקיים את התנועה הפרו ציונית בחיים ; רגשות מסורתיים ותחושת האחריות לפרויקט משותף של רפורמה חברתית וכלכלית חברו יחד בכדי לתמוך באיחוד הלא נוח בין מרכיביה השונים של התנועה . ההסתדרות הציונית העולמית של תיאודור הרצל , שהיתר , מחויבת לאסטרטגיה של פוליטיקה גלויה , נתקלה בקשיים חוקיים דומים לאלה שהכבידו על חובבי ציון ברוסיה . נסיבות מיוחדות הביאו את הממשלה לקיים במינסק בשנת 1902 כנם ארצי של ציונים רוסים . בשנה שלאחריה נתקבל הרצל אצל שר הפנים החדש , וייאצ ' לב קונםטנטינוביץ ' פון פלהב , ( von Plehve ) והמארח יצר אצל אורחו את הרושם שפעילות ציונית ציבורית תותר ברוסיה , בתנאי שתגביל את עצמה להוצאת יהודים משם ( הממשלה הרוסית ראתה הגירה כזאת בעין יפה ) ותימנע מפעילות לאומית בתוך תחומי המדינה ( הממשלה ראתה פעילות כזאת כסכנה . ( אך למרות תקוותיו של הרצל הוחלט אז לבטל את ההרשאה החוקית שניתנה לציונים . אלה לא הצליחו לתפקד באופן חופשי עד ההתקוממויות של , 1905 שבעקבותיה...
אל הספר