הציונות הגדירה את צורתם הסופית של מוסדות מדינת ישראל בשני אפיקים שונים , לפעמים אף סותרים : באמצעות התנועה בגולה ובאמצעות המתיישבים העולים . בפעילותה הישירה של התנועה העולמית בארץ ישראל שלט לאורך זמן קונסנזוס שהיה מבוסס על הערכים שנוצרו והתפתחו בגולה . בתחילת הדרך היו העולים הציוניים שותפים למערכת של ערכים דומים , ולעתים קרובות הם היו שייכים לאידיאולוגיות ולארגונים מגזריים ששורשיהם בגולה . אך כשניצבו מול הבעיות הייחודיות של החיים בארץ ישראל , פיתחו העולים האלה רעיונות חדשים , והפכו להיות כוח עצמאי , בלתי תלוי באידיאולוגיות ובארגונים של הגולה . בין הבעיות שהעולים נאלצו להתמודד עימן היו הלחצים , רוויי העוינות בדרך כלל , מצד השלטונות העות ' מאנים , הנוצרים , המוסלמים , הערבים הלא מוסלמים בארץ ישראל , והמוסדות המסורתיים שדורות קודמים של מתיישבים יהודיים הקימו בשעתם בארץ . ההתפתחות המוקדמת של התנועה הציונית התרחשה בתנאים מוזרים ומעורפלים , הן בארץ ישראל והן בגולה . ברומניה וברוסיה שררו תנאי דיכוי חריפים , ואלה היוו צידוק מתמיד למדיניות ההגירה , שנועדה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ....
אל הספר