פרק שני המסגרת

אחרי תקופה קצרה של כיבוש והתפשטות היתד , ההיסטוריה של השלטון העות'מאני בפלסטינה מסבת מתמשכת של חוסר ארגון פוליטי והידרדרות כלכלית . שנים רבות אחרי תחילת המאה התשע עשרה עוד היתד , הארץ מיושבת בדלילות ( במונחים מודרניים , ( חברה לא פרודוקטיבית , קדם תעשייתית , של כמאתיים עד שלוש מאות אלף תושבים . ובכל זאת , ברמת הפרטים היו תנודות חריפות : כמה אזורים וכמה קבוצות התקדמו , שעה שאחרים ואחרות נסוגו בסולם הצמיחה . גלגל המזל של היישוב היהודי והמגזרים החשובים שהרכיבו אותו התהפך שוב ושוב , והתהפוכות האלה היו גדולות ומהירות יחסית . הכובשים העות'מאנים השתלטו על פלסטינה ב 1516 במהלך הקרבות שניהלו נגד יריביהם המוסלמים , שהרחיבו את גבולות שלטונם אל מעבר לארם נהריים , חצי האי ערב והחוף הצפון אפריקני של הים התיכון . אבל את עיקר מאמציהם המשיכו הטורקים לכוון אל עומקה של אירופה , שם ביקשו הסולטנים לנהל את הג ' יהאד האסלאמי שלהם נגד הנצרות . אחרי שכבשו את קונסטנטינופול ( איסטנבול ) ב , 1453 הפכו העות ' מאנים את העיר לבירתם . הם בחרו בסים אירופי שממנו יתקפו את יעדיהם העיקריים , אבל העיר לא היתה מקום מושב מ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי