פרשנות הפשט בצפון צרפת מגיעה לשיאה במהלך המאה הי"ב , במפעלו הפרשני של רשב"ם . הגורמים לצמיחתה של אסכולת הפשט , שלביה הראשונים , ותרומתם המוגדרת של הפרשנים המשתייכים אליה עדיין נתונים במחלוקת , אך קיימת תמימות דעים בין החוקרים בדבר מקומו המרכזי של רשב"ם באסכולת הפשט באשכנז . הן מצד הבנת מהותו של הפשט , הן בהצגת מטרת הפירוש בחתירה בלבדית אל הפשט והן מצד ההישג רשב"ם מייצג את נקודת השיא בהתפתחותה של אסכולה זו - שיא שהקודמים לו מובילים אליו , והבאים אחריו ניזונים ממנו ובה בעת הולכים ומתרחקים ממנו . רשב"ם הציג את מטרת פעילותו הפרשנית באופן ברור וחד משמעי : אין הוא בא לפרש אלא בדרך הפשט . ואולם בה בעת רשב"ם מסתמך באורח שיטתי ועקיב הן על מקורות חז"ל - המשנה , התלמוד והמדרשים - שהוא מצטט אותם ומסתייע בהם , הן על פרשנים שקדמו לו ובראש וראשונה רש"י , שבדרך כלל אין הוא מזכירם בשמותיהם . עובדה זו - שרשב"ם נזקק לאלה שקדמו לו - מן הדין היה שתתקבל 1 ראו : א' טויטו , 'שיטתו הפרשנית של רשב"ם על רקע המציאות ההיסטורית של זמנו , ' י"ד גילת , ח"י לוין וצ"מ רבינוביץ ( עורכים , ( עיונים בספרות חז"ל במקרא ובתו...
אל הספר