ואו תופעת הרב לשוניות היא תופעה קבועה במציאות התרבותית של היהודים לכל תולדותיהם הן בארץ ישראל הן בארצות פזוריהם . על דרך ההכללה אומר שהיהודים חיו תמיד בסביבה רב לשונית , וגם לאחר בחינה מדוקדקת של הכללה זו וקביעת סייגים היסטוריים וחברתיים מדויקים , עדיין אפשר לומר שזהו אחד הקווים המאפיינים ביותר את הוויית התרבות היהודית לדורותיה . עם זאת , יש להבחין בין שני מישורים שתופעת הרב לשוניות באה בהם לידי ביטוי . האחד הוא המציאות ההיסטורית שבה היו נתונות הקהילות היהודיות בפזורותיהן , ושבה התקיים בדרך כלל ניגוד בין לשון הסביבה הבלתי יהודית , לשון הרוב , ובין לשון היהודים ( או לשונות היהודים , ( לשון המיעוט . בדרך כלל לשון הסביבה הייתה ידועה ליהודים , ושימשה אותם בחיי המעשה והכלכלה ולעתים אף כלשון הדיבור ( כגון יוונית , ערבית , צרפתית , גרמנית וכיוצא בהן , ( ואילו לשון היהודים הייתה לשון התרבות והדת , שלעתים שימשה אותם גם בחיי המעשה בינם לבין עצמם . במימושה ההיסטורי של תופעה כללית זו מתגלות וריאציות רבות שנקבעו בכל מקרה מכוח נסיבות הזמן והמקום , אבל בדמותה הכוללת זוהי אחת התופעות המרכזיות בתולדות ...
אל הספר