|
|
אלה הם התרגומים העתיקים העיקריים , שביקורת הנוסח מפיקה מהם תועלת : ( א ) תרגום השבעים ( יוונית ) ( ב ) העיבודים ( ךביזיות ) של תרגום השבעים ( ג ) התרגומים הארמיים 0 ) הפשיטתא ( סורית ) ( ה ) הוולגטה ( לטינית ) הערה : ספרי המבוא מזכירים גם תרגומים נוספים ' ) תרגומי משנה ( ' שנעשו מתה"ש : לטינית , ( Vetus Latina ) ארמנית , קופטית ( צעידית , בוח'ירית , אח'מימית , ( גרוזינית , סלאבית , חבשית וגותית . מתוך אלה תרגום אחד בלבד ( וטוס לטינה [ ראה עמ' ([ 110 יש לו חשיבות לנוסח העברי של המקרא דרך מקורו היווני שאבד , בעוד שכל יתר תרגומי המשנה נוגעים בעיקר לתולדות המסירה של תה"ש . ( א ) תרגום השבעים S . P . Brock et alii , A Classified Bibliographyof the Septuaginl ( Leiden 1973 ) כמו n טוב , ערך "תרגומים יווניים / ' א '' מ כרך ח ( ירושלים תשמ"ב ) 1830 — 774 מהדורה מעודכנת בתוך : ח' רבץ ( עורך , ( תרגומי המקרא , ספריית האנציקלופדיה המקראית ב ( ירושלים תשמ'יד ) 120 — 49 E . Bickerman , "Some Notes on the Transmission of the Septuagint " , in : A . Marx Jubi- lee /&////?(?אל הספר
|
|