רוב הטקסטים — כעתיקים כמודרניים — שנמסרו מדור לדור שובשו בצורה זו או אחרת . בכי"י של חיבורים מודרניים תהליך המסירה ה'טקסטואלית' בין כתיבת כתב היד להדפסתו הסופית קצר יחסית , כך שאפשרויות ההשתבשות מוגבלות . ברם לגבי טקסטים עתיקים כמו המקרא שיבושים אלה תכופים יותר בגלל התנאים הפיסיים הקשים של כתיבת הטקסט ואורך תהליך המסירה , בדרך כלל עד לעידן הדפוס . הסיבות לשיבושים מספרן רב מאוד : המעבר מכתב עברי לכתב אשורי ( ראה עמ' , ( 175 — 173 כתב יד לא ברור , פגמים בחומר שעליו כתבו ( עור או פפירוס , ( אותיות דומות שנוטות להתחלף , העדר ניקוד ורווחים בין המלים בטקסטים הקדומים , אי הבנות בנוגע לתיקונים שהוכנסו בטקסט ועוד . תופעות אלה קרו גם בטקסטים המכונים בשם הכולל 'נוסח המסורה' ובקודמיהם . מי שאינו מצוי בביקורת הנוסח עשוי לחשוב שאין לצפות לשיבושים בנה"מ או בכתבי הקודש בכלל , שכן המעתיקים דיקדקו מאוד בכל פרט ופרט . אכן ידוע על הדיוק הרב של הסופרים ובעלי המסורה , שבין היתר ספרו את כל האותיות והמלים בנה"מ ( ראה עמ' . ( 55 לכאורה אין זה סביר שדווקא בעלי המסורה ישבשו את הנוסח , או יכניסו בו שינויים , אך ע...
אל הספר