מן המאה החמש עשרה ואילך עולה דבר קיומו של טקס נוסף הקשור ללידה וליולדות , מלבד טקס החולקרייש : שבת מיוחדת שבה היולדת יוצאת מביתה לאחר הלידה . בניגוד לשני הטקסים הראשונים שנדונו בפרק זה , לא נזכר מנהג דומה במקורות מוקדמים יותר . המקור הראשון לטקס זה הוא בדברי מהר " ם מינץ , שהובאו לעיל , והוא מובא בשאלה הלכתית הקשורה לדיני גטין . הוא מזכיר את אותה השבת בקצרה , ויציאת היולדת מביתה איננה עיקר עניינו . הוא קובע שרבים מן היהודים היו בעלי שמות שונים - שמות חול ושמות קודש . אגב כך הוא מזכיר את טקס החולקרייש , שבו נקרא התינוק בשם חול , ואת העובדה שטקס החולקרייש התקיים בשבת שבה יצאה היולדת מביתה . ניתן ללמוד מדבריו ששני הטקסים התקיימו באותה שבת - האחד לכבוד התינוק או התינוקת והאחר לכבוד האם . שבת יציאת היולדת כמעט שלא זכתה לדיון בספרות המחקר . ליאופולד לאו , בספרו , Die Lebensalter inder jiidischen Literatw הקדיש לתולדות הטקס פרק קצר . הוא הצביע על קשר בין הטקס מסוף ימי הביניים לבין הטקס המקראי של הבאת קרבן לבית המקדש לאחר הלידה ( ויקרא יב , ( ובין שני הטקסים הללו לבין טקס נוצרי שבו הלכה היולדת...
אל הספר