1947 מתוך אל פתנה אל בובךא , חלק א - עות'מאן , עמי 34-22 ( א ) ראשית , עלינו להבהיר לעצמנו מה היה טיבה של אותה ממשלה אשר משלה במוסלמים מאז נוסדה המדינה , כאשר הנביא ותומכיו היגרו ממכה לאל מדינה , ועד למותו של הח'ליף השני עומר ועלייתו של עות'מאן לשלטון . אנשים ההולכים שולל אחרי פניהם החיצוניים של הדברים , יכולים לחשוב שממשלה זו - או ביתר דיוק שמשטר השלטון , בתקופה קצרה זו , היה משטר תאוקרטי , הנשען קודם כול וככלות הכול על הדת . ומאחר שהדת בסביבה ספציפית זו היתה דת של התגלות משמים , יכולים בעלי השקפה זו לחשוב שהממשלה שמשלה במוסלמים בתקופה זו ינקה את סמכותה השלטונית מאללה , ומאללה לבדו . לפי גרסה זו , לא היה לבני אדם שום חלק בשלטון , ולא היתה להם כל זכות ליטול בו חלק , או להתנגד לו או להסתייג ממנו במעט או בהרבה . המצדדים בהשקפה זו מדמים למצוא ראיה מוסמכת וברורה ביותר להשקפתם בכך שהנביא מוחמד ייסד מדינה זו על פי צו מאלוהים יתברך : אלוהים הוא שציווה על מוחמד להגר לאל מדינה , והוא אשר קרא למוסלמים בני העיר מכה להגר עם הנביא ; אלוהים גילה לנביא את סדרי השלטון בכללותם ולפרטיהם ואלוהים הוא אשר...
אל הספר